כאב.
חזק,
מוחשי
די!
לא עוד!
בניין,
מדרגות,
חלון,
אין סורג -
דשא...
כאב.
שוב.
בלתי-נסבל.
המון אנשים,
אור אדום,
מהבהב
מלמולים,
דמעות,
גם לאימא - כאב.
מנוחה...
ניקיון,
פרחים יפים,
מיטה רחבה,
כאב עז
בעצם שבורה,
בחזה,
נשימה כבדה.
אנשים,
כולם לוחשים,
מלטפים
מפנקים,
בעיניהם -
רחמים,
מהולים באימה
וסלידה.
איך?!
לו הבינו...
ומעכשיו,
עד סוף ימיך,
בכלא הזה.
רגע אחד
של כאב משתלט,
ושפיות חלשה מדי,
וחייך,
עד סופם,
מאחורי סורג השם
אשר במו ידייך
הטבעת
על מצחך.
26.05.2008 |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.