[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







זואי שמש
/
שווארמה דלת קלוריות

כשהיא קמה באותו הבוקר היא הסתכלה גבוה לשמיים. היא הבטיחה
לעצמה שהיום הכל יהיה שונה. שמהיום הלוזרית שהיא תעלם. אז היא
גנבה לאמא כמה שקלים והלכה למכולת קנתה כמה סיגריות מהסוג
הזול, וחזרה הביתה.

"מה אני אלבש?" אמרה בזמן שהסתכלה בארון המפוצץ בבגדים של
אחותה. בסוף בחרה איזה זוג מכנסיים כחולים צמודים צמודים. היא
ידעה שהם יעשו את העבודה. היא שאלה גם איזו חזייה מרופדת היטב,
וגופיה מגניבה.

התחילה לעשות חישובים. 25 ש"ח אוטובוס, 50 ארוחת צהריים. ואז
היא הלכה. סגרה את הדלת, נעלה אותה כמובן. וירדה במדרגות של
הבניין.

"תחייכי תחייכי, בנות מחייכות תמיד יפות, בנות יפות הן תמיד
רזות. ואת עכשיו רזה. אז תחייכי. " אז ברור שהיא חייכה, החיים
שלה יפים: היא רזה, חכמה, צעירה ומשעשעת. אמרו בטלויזיה שהיא
האישה המושלמת. וכולם אומרים שהיא הילדה עם הכי הרבה
פוטנציאל.
אז היא עלתה לאוטובוס.
25 הלכו ביי
והיא ישבה וחשבה וחשבה. ואז נזכרה שאסור לה לחשוב. וזה מכל
מיני בחינות. בנות יפות ורזות כמוה אסור להן לחשוב, ככה אמר
המוכר של הפיצוציה. ואם תחשבי אולי תביני שאת טועה ואז תתחרטי.
"אני לא יכולה להתחרט, קניתי כבר כרטיס לאוטובוס ואמא תמיד
אומרת שחבל על הכסף" אולי כדי שתרדי מהאוטובס אולי את עושה
טעות? הרבה אנשים עושים טעות. רוב האנשים עושים טעות. אבל היא
ידעה שגם אם זה טעות לפחות זה שלה. אז היא נסעה את כל הדרך ולא
ירדה באמצע.
והיא יורדת בתחנה הסופית ומסתכלת סביב. "יש לך אש?" היא שואלת
בקול שלמדה כל כך טוב מהטלויזיה. "בטח מותק ברור", והיא שואפת
את הכל. "אתה יודע איפה אני יכולה לאכול איזה ארוחת צהריים
ובזול" היא שואלת בדיוק באותו הקול. "כן אני מכיר מקום, רוצה
שאני אבוא איתך? " היא עושה עוד וי ברשימה שלה. היא מלאת
פוטנציאל.

אז הם אוכלים. שווארמה, זה הרי אחד המאכלים. היא אוהבת ריח של
בשר, ואוהבת לראות איך מכינים את השווארמה. איך השמן הזול נוזל
על חתיכות השר שמשופדות בלי רחמים על ברזל חם. והוא ניגב לה.
גם את זה היא עושה בחינניות. למדה מהטלויזיה. "אתה מכיר מקום
שאני יכולה לעבוד או לישון בו?, פשוט אני חדשה בעיר" היא שאלה.
"כן יש לי מקום בראש, בואי נזוז אני אראה לך אותו. הוא ממש
ארמון את תתלהבי עד לשמיים". "ואיך השכר שם? אין עלי הרבה כסף,
האמת שאין עלי בכלל. אבל אני מקווה למצוא עבודה". היא ידעה לאן
היא חותרת. "אל תדאגי זה בלי כסף, בנות כמוך לא משלמות דבר,
בנות כמוך חיות חיים של מלכות, את נסיכה את יודעת, כל כך
אצילית, בואי אל תדאגי אני אדאג במקומך".
והם הלכו.
הם נכנסו לארמון, דירה חמישית. ועוזרת פתחה לה את הדלת והגישה
לה תה. והחדר כבר היה מוכן, המצעים ריחניים. והיא הסירה מעצמה
את כול הבגדים והסתכלה במראה. והוא נכנס וליטף אותה ועשה לה
כול כך נעים עד שהיא התפרקה לאלפי חלקים.

ובמיטה היא חשבה שיש לה מזל שהיא רזה.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
דא, אני מזדהה
עם המרצים



סאשה מתברואה


תרומה לבמה




בבמה מאז 17/1/09 20:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
זואי שמש

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה