|
פסי קרם מרשתים חלל
לעיסה של רהיטי עץ ומתכת
אני נושף בהם תנועה
למעגלים מתכנסים של קיפאון עצמי.
האור בהיר היום
מבעד לענני הרוח
שמי הים הכחולים
פורעים בי נוצות של תחושה.
פסים כסופים של טבעות עץ מהוקצע
משתקפים על מסגרת החלון
ציריו פתוחים לחדר
במקטעים של חום על אור.
זגוגיות מלוטשות ברק
אוגרות בתוכן את שריטות הזמן
לתחושת חום אנושית
רציתי לחזור לבית שלא קיים. |
|
|
אני מרגישה
ערומה מולך.
הדס עמיר בשיחה
עם בועז רימר. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.