העיניים שלה מאופרות בכבדות בצבע שחור, בטח איזה צללית שהיא
קנתה באלנבי בשקל תשעים. הם יושבים בדירה שלה ביהודה המכבי,
והוא הרי כבר היה כאן, כחלק מאיזשהו פיאסקו המתימר לקרוא לעצמו
מפגש חברתי. זה היה לפני שנה בערך, הוא חושב. הוא זוכר שהגיע
שיכור מהופעה יחד עם ג'רמי ומיטל וכשהגיעו היא חיכתה בסלון עם
בקבוק יין והשורות כבר היו מסודרות. ואז היה עוד יין והיו עוד
שורות ובסוף גם זה נגמר, וכשכולם הלכו והעיתון של הבוקר כבר
חיכה בחוץ היא רצתה שיישאר לישון והוא אמר לה " את זה אני עושה
לבד. אם היית רוצה לשכב איתי אולי הייתי נשאר" וסגר מאחוריו את
הדלת.  ועכשיו כל מה שהוא יכול לחשוב עליו זה איך לעזאזל יכול
להיות שלמכשפה יש שולחן קפה מאיקאה. לפני שבוע, כשג'רמי אמר לו
שהיא התחילה לקרוא בקלפים וכולם אומרים שהיא ממש טובה, הוא מחץ
את בדל הסיגריה בצלחת הפסטה החצי מלאה שלו וגיחך."מלצרית, אפשר
חשבון?" ואז הטפות המוסר של תפסיק להיות כל כך צר אופקים, הרי
לבד אתה לא ממש מצליח אז תן למישהו לעזור לך. להבין. הוא ישב
מולו עטוי במשקפיים כהות גדולות שאולי מסתירות את העיגולים
השוחרים סביב העיניים אבל לא את הקמטים שחורצים את דרכם כמו
רעידת אדמה, לאט לאט ועם הרבה רעש מבפנים. 12 שנה הם חברים הכי
טובים, מנגנים ביחד. אז איך זה יכול להיות שהוא מרגיש כל כך
הרבה גועל? משהו פה לא אמיתי. אני רוצה לבן שלי. אני רוצה
להריח לו את השיער הרך הזה, אני רוצה שהוא ישאל אותי שאלות
שאין להם תשובה אבל אני תמיד מוצא אחת והוא בולע אותה בשקיקה.
אני רוצה שיעשה לי סצנה בסופרמרקט כי לא קניתי לו ביצה של
קינדר. אני רוצה את העיניים היחידות שלא שופטות אותי. אבל הוא
ישן עכשיו. רק מי שהבדידות עשתה אותו שקוף לא ישן בשעות האלה.
הוא יראה אותו רק מחר כי זה היום הקבוע. אמא שלו, שפעם היתה
החצי השני והיום בגללה הוא רק חצי, תגיע במכונית הנקייה יתר על
המידה שלה [תמיד יש שם חבילת טישו מלאה וסוכריות, וברוש מנייר
עם ריח של אקליפטוס], והוא ישתדל שלא להביט בה, עטויה בטבעת
חדשה ומנצנצת, מניחה את ידה על בטנה שכל שבוע גדלה עוד טיפה,
מלטפת אותה בתנועה הזו, המסוככת, ממתיקת הסוד, תנועה של " אתה
לא תבין אף פעם". אבל הוא מבין.  הוא מבין שהרחם הזה כבר לא
שלו. הם יעלו לדירה הקטנה שלו והוא יכין לו חביתה ויצפה בו
בזמן שהוא רואה "הופ קטנטנים". הוא יאהב אותו עם העיניים
והעיניים שלו יצחקו. הוא יצחק והעיניים שלו יאהבו. הוא ישכיב
אותו לישון והעיניים שלו ייבכו. הוא יירדם לידו על המיטה
הזוגית, המיטה שאתמול בלילה נשכבה עליה איזו בחורה, שיכורה היא
נפלה עליה והוא עשה לה מה שהוא רצה.  מיצים נשפכו שם והיום הוא
בוכה כי הילד שלו כל כך יפה.
"אתה לבד עכשיו, אבל בשנה הקרובה זה ישתנה. האהבה שלך עדיין לא
נגמרה"
הוא לקח אותה לחדר והיא גמרה.
.