א.מ. נוריד / דרך חשוכה |
חשוך לי, והדרך ארוכה
האור שבעיניים כבר כבה
ורק הצלילים נותנים לי להרגיש שאני לא בודדה
הולכת, צעד אחר צעד
רק מיתרי הקול שרים לי ברעד
כבר לא בטוחה, כבר לא יודעת
ממשיכה ללכת, ממשיכה ומשתגעת
החיוך נמחק מהשפתיים
האופק צר, נסגרו שמים
עוד דמעה ועוד דמעה
מפרות את הדממה
והלב שפועם
ממשיך למות, לדמם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|