לנועה

רחוק מהבית,
בין רחובות זרים,
פוגש אותך,
אחרי עשר שנים.
חיבוק אמיתי
מגשר על פערים,
כאילו לא עבר נצח,
כמו היינו מכרים ותיקים.

מי יוכל באמת להסביר
מה אותי הוביל,
לשמוע אותך שרה,
ארבעה רחובות ועיר.

בפתח מועדון בלבונטין
צוחק לו הגורל,
מנשק אותך על המצח
כדי לסגור מעגל.
ימי הבלונד חלפו מכאן,
תמו ולא נותר מהם דבר,
אך אותי שכח הזמן,
כמו לא עברו ימי המחר.

מי יוכל באמת להסביר
מה אותי הוביל,
לשמוע אותך שרה,
ארבעה רחובות ועיר.

לא מאהבה חציתי
את מדבר השנים,
לא מגעגוע באתי
מעבר להרים,
לא משגעון ולא מנקמה,
ולא במקרה משהו אותי הוביל,
לשמוע אותך שרה,
ארבעה רחובות ועיר.