את כנדר,
כנדר - את ילדתי,
בכאב - את איתי
כל רגע שלך הוא גם שלי.
ואני כילד,
שמח
ועל כל אופן וגלגל רוכב
וסוכרייה על מקל
קיבלתי ממך
וליוות אותי כל חיי.
את - כאם
חיבקת ונישקת
וכל רעב בי השבעת
וכל מילותיי השלמת.
את כחברה
בכית במקומי
והיית לי לדגל
וענית בשמי,
ובשמך
כל מה שפחד בי.
את - כמשפחה
כשחשך בחדרי,
הדלקת נרות
וכשידי היתה מצרה עלי
חפנת בי זהב.
את - כאב
סללת ביתנו
ויצרת אותנו
במשותף,
אני ואת-
כהכרח
אני ואת כאחד.
את - בנפרד
את - כאחת
את - כאבן.
את - לא נעקרת מליבי.
את תמיד תהיי פרח באדמתי,
את תמיד תהיי חלקתי,
ואנשום בך כל יום,
כל שעה,
את כל חיי.
אורין אביבי - ליטל כהן. |