(אורין אביבי ליטל כהן)
אולי תשירי לי יותר מדי
וארקוד מילותייך
ארקוד כל ימייך,
ולפסיקי קולך אעמוד,
וגם אם בשירייך מיתר רועד
אחבק גופי כשלך,
ואדמה פנייך במראה.
ויופי פנייך כחבל ארץ
וגופך
מפל ניגר
ואני כפרופיל לכל צדדייך.
אולי תהיי לי יותר מדי
כי לא קיים רגע
שהוא יותר מדי איתך.
ואולי,
אולי תהיי שלי יותר מדי?
ושירתך תלווה ימי,
ותפסל חיי.
אנא,
היי נא שלי יותר מדי,
יותר מדי!
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.