לצדו של מעיין זך
שקרקעיתו אינה נראית
צללנו שנינו, לבושים,
לתוך עומק של אמת.
כל כך קל לשקוע בבוץ
ולטבוע בתוך החיים
אך הכי קשה זה לחיות
ולראות אותם שוקעים.
בקפיצת ראש חותכת
נחתת במי אגמי הפרטי
וכמו דג מיומן, פילסת דרך,
לסכר שמור בתוכי.
אני, כמעיין המתגבר מעיניי,
לא נפתחתי אליך בטרם
הבנתי, שכששחית כמו חץ אל לבי-
עשית זאת
נגד
הזרם
תודה
25.05.08
בריכת הנופרים |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.