"אני חושב שאני מאוהב."
"במי?"
"במי נראה לך?"
"וזה חדש?"
"כנראה שכן. חשבתי שלא, אבל בזמן האחרון... איך שאני מרגיש, זה
לא דומה לשום דבר שהרגשתי בחיים שלי."
"כלומר?"
"אני רק חושב עליה ואני מרגיש חלש. הגוף מרגיש חלול, כאילו אני
מחכה שהיא תמלא אותו. רק מלחשוב על השם שלה אני מקבל סחרחורת,
כשאני מדמיין אותה אני קפוא ולא יכול לזוז."
"אולי זה פשוט בגלל הריב."
"בימים האחרונים אני חושב שהריב היה רק תירוץ."
"תירוץ?"
"אולי זה תת המודע שלי, מכריח אותי להביט במציאות."
"אתה באמת מאמין בזה?"
"זה בכלל לא היה ריב אמיתי... אפילו אני אמרתי שאני לא יכול
לכעוס עליה."
"אבל עדיין התאכזבת ממה שהיא עשתה. עדיין היא ביקשה סליחה,
ועדיין לא סלחת לה."
"אין לי על מה לסלוח לה. היא לא עשתה שום דבר לא בסדר."
"אבל היא פגעה בך."
"זאת לא אשמתה. זאת אשמתי. אני חושב שכל הריב הזה רק גרם לי
להבין את האמת. אני פשוט אוהב אותה."
"וזה רע?"
"אתה שואל?"
"אני מחפש אישור."
"קיבלת אישור."
"אז מה תעשה?"
"אז זהו. אני חושב שכל הריב הזה, כל הריחוק הזה בזמן האחרון,
בעצם אומר שאני צריך להתרחק ממנה."
"להתרחק ממנה? אתה חושב שזה רעיון טוב?"
"אני פשוט לא יכול להיות לידה יותר. זה כמו מגנט."
"מגנט?"
"תקשיב. פשוט תקשיב. מגנט, כשמתקרב למתכת נמשך אליה. אם אתה
מחזיק את המגנט קרוב למתכת, יהיה לך קשה להפריד אותו ממנה.
ברגע שתזיז את המגנט מספיק רחוק, כבר לא תרגיש את המשיכה,
נכון?"
"אבל גם כשאתה לא איתה אתה מרגיש את המשיכה."
"אולי אני לא מספיק רחוק."
"טוב, אתה לא תעבור למקום אחר. אתה עדיין תראה אותה כל יום
בשנתיים הקרובות, עדיין תהיה קרוב מספיק בשביל להרגיש את
הכאב."
"טוב, די. אתה לא יכול להשתמש במטאפורה שלי נגדי. המטאפורה
נגמרה."
"אז אתה פשוט תפסיק לדבר איתה, תפסיק להתייחס אליה?"
"אם זה יגרום לי להפסיק לכאוב, כן."
"ואם לא?"
"אני חושב שזה כן. כל מה שצריך זה קצת זמן."
"כמה שנים אתה מכיר אותה?"
"הרבה."
"ואתה באמת חושב שעכשיו תוכל לנתק את הקשר?"
"אני באמת חושב שאין לי משהו אחר לעשות. אני פשוט לא יכול
להמשיך לדבר איתה כאילו הכול כרגיל, כי זה פשוט כואב. אתה חייב
להבין שזה כואב."
"מה עם לדבר איתה על זה?"
"אין סיכוי."
"למה לא? מה אם היא תרגיש אותו הדבר?"
"אין סיכוי. באמת שעדיף את השיטה שלי."
"והיא תאהב את זה שתתעלם ממנה?"
"אני מאוד מקווה שהיא תוכל להשלים עם זה."
"ואם היא תשאל למה?"
"אם היא תשאל למה, ואם לא תהיה לי ברירה, כנראה שאני אגיד לה
את האמת. אבל אני מקווה שזה לא יקרה."
"אז אתה פשוט הולך לוותר עליה?"
"כנראה. אלא אם כן משהו ישנה את דעתי."
"מה שאתה עושה זה מעשה של פחדנים."
"זה אני. אדי הפחדן."