[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







דנה אגם
/
בית

פעם הייתה לנו נדנדת-חלודה
חורקת בגינה,
ליד עץ הלימון שקרס כבר.
אהבתי
לעמוד עליה ולדמיין שכך, בקלות,
אני יכולה לנדנד עצמי אל בית אחר
(ואולי זה לא היה כך. אולי
האומללים באמת אינם יכולים להכיר
באומללותם. זה כאב שמתרחב,
מפנה לעצמו מקום בעצמות
ולא מקליש עם השיער).

המשפחה שלי תצרף
של הדחקה ודוחק.
ילדים ילדים וכלבה אחת,
מי אב של
מי, מי אם.
[מה אם. מה אילו.
ילדים ילדים, בואו הביתה,
לא רוצים,לא רוצים,
הזאב יטרוף אותנו
ומעט מפחדים, מעט מפחדים].

באותו הבניין עברנו דירה
אל הקומה שלמעלה,
מפזרים את הדבוקות שהפכנו כבר
בבית אחד, עמוס חדרים עמוס בכי
שקט לתוך הסדינים לתוך
הכר(ה).

והנה בית של אבא ובית של אמא,
אשה של אבא גבר של אמא,
ילדים של אבא ילדים של אמא,
משפחה של אבא משפחה של אמא,
ואני:
(שריד אחרון לאימפריית-בזק,
מזרח מערב דרום והלאה).

צריך להחיש לעצמי קן, לקושש
עפאים, להכין בית.
לי, לעצמותיי
ולכאב הזה,
שעוד יקליש.

3/7/08







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
גם אני רוצה
להיות מאושר.







סלוגן


תרומה לבמה




בבמה מאז 19/7/08 13:40
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
דנה אגם

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה