ישות נצחית / דעת הנהר |
נגלים על קרעי המודעות
אני נושם את הצבעים
לתוך אוקיינוס גדול של רגש.
פעם ידעתי לנהוג במרכבת הזמן
לעטות את כנפי הרוח
לאורך משעולי הדרכים שפרצתי
לעטוף את אריגי הפחד באהבה.
מילים נשכחות רודפות אפלה
בצירי הערפל שפלשו בנפש
חרכים כבדים למגע האור
אוצרים את סודות הדעת.
הייתי מעבר לקער הכוכבים
לאורך שנות הסופה
כעת ריסיי עיניי מלטפים בערפל
צורות של חומר מוצק.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|