ואולי כבר נמאס מאני.
צריך להתחיל ממשהו רוחני,
לא אני,
אני אנושית.
הסתכל, הסתכל לעיניי,
חשוך שם,
היכן אישוני?
ואולי הרוח ממשית מידי,
צריך להתחיל כאלה.
לא אני,
אני בת אדם.
יצרתי מאורות, בשלהבות הגפרורים המעושנים,
וזכרתי לרגעים אחדים, מתוך משקה אווילי.
וכמו הלהבה הרגשתי יותר, והרגשתי פחות
אך אף פעם לא, לא הרגשתי.

הסתכל, הסתכל, אין זה בוהק מידי, לא מסנוור רק הסתכל, זה אחר.
אולי.

אני,
צריך להמשיך ממשהו.
ואולי, אולי אני.