אליענה אלף / לדעוך, לדרוך |
ואדעך
כשם שבחרתי לחלות כך
כשם שבחרתי לשאוף כך.
לא תיארתי לעצמי שהעצמות יבלטו כל כך.
הבה אספר לכם על תהליך הנשימה שלי.
אני שואפת ושואפת ושואפת -
עד השלב שבו אני נחנקת.
ואני שותקת.
שותקת גם כששורף כל כך,
כשאין אוויר, או תחושות, או ריצפה.
זה תמיד רק קירות.
קירות ותהום אין-סופית.
אני חושבת שמישהו משטה בי,
מעולם לא ידעתי לשמור על יציבות,
אבל כאן באמת אין לי על מה לדרוך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|