[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







רוני אפריאט
/
רק בשביל

השעה מאוחרת, נשמעת דפיקה בדלת, ולאחריה נכנסת נערה צעירה.
שערה החום החלק מעט פרוע, היא יפה ולבושה בטרנינג ובחולצה לבנה
לא מחמיאה. היא יחפה. היא נכנסת אל דירה קטנה ובה ספה, שולחן
כתיבה, ארונית ספרים עמוסה בגודל ממוצע, ומיטה. לשולחן יושב
אדם בשנות העשרים המאוחרות לחייו, לבוש במכנס מחויט ובחולצה
לבנה הפרומה מכפתוריה. חגורתו פתוחה וגם הוא יחף. הוא שקוע
בכתיבה תחת מנורת שולחן עמומה.





היא: יום הזכרון היום.

הוא: ערב.

היא: לילה עכשיו.

הוא: ערב יום הזכרון היום.

שתיקה.

היא: ראיתי תכנית בטלויזיה על טנק שהתהפך וקשה לי ללכת לישון.

הוא: לך זה לא יקרה.

היא: אני צריכה שמישהו יחבק אותי.

הוא: אני כותב עכשיו.

היא: על מה?

הוא: על דברים שרציתי לתעד בזמן אמת ושכחתי.

היא: הסחת דעת.

הוא: ממה?

היא: מהטלויזיה.

הוא: את יכולה להבחין באחת כזו כאן?

היא: אפשר לישון פה?

הוא: איך נכנסת?

היא: היה פתוח.

הוא: תמיד פתוח.

היא: אז נכנסתי.

הוא: ואת רוצה חיבוק.

היא: אפשר?







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אני לא מוזרה,


אני מיוחדת.


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/1/09 15:13
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
רוני אפריאט

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה