יפעת חן כהן / עשרים ושלוש |
עד אשר התחלת
להבעיר חלומות,
לנגן בחליל,
להמליך משרתים תחתייך.
בהזיה בלתי נסבלת
של ספינה בלב המדבר
ידעת תמיד
להטות את הגלים,
לפסל את החול לארמונות,
ממלכתך השוקעת
נצחים התגלגלו תחת שפתייך
במתיקות
סודות נפרמו לרגלייך
בשקיפות
גופים כמהו ונגלו אלייך
בלהיטות
ואת
צררת אותם משל היו מילותייך
ברהיטות.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|