|
נערה של קיץ
טובלת ידיה בחול הזהוב
לחוש את לב הארץ
הפועם בכחול הגדול.
מילים כבדות נישאות בערפל
כתוביות של מים זולגות
במורד הגוף השחום
העצב נאגר בענני החורף.
כמוסות שלוות של שקט
עוטפות את צירי האהבה
למבטי עיניים מזוגגות
אני מכיר אותה משונות הנצח.
עפעפיים כבדים
עוטים את צל העולם
למפרשים גדולים של רוח
אני נושב בין העולמות. |
|
|
ארגנטינאי יקר!
אם תפסיק להיות
כזה עדתי - אני
אצא איתך. המבטא
שלך ממש עושה לי
את זה
שירה שתתה יותר
מדיי שוקו |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.