אחת מכל צד
אחת מדברת
ממוללת טבק באצבעות
השנייה מרפרפת ברכות
עוטפת יד מזרימה אותה למעלה לשפתיים
נוגעות לא נוגעות
חום נעים מתפשט
במגעים העדינים הרופפים
ושוב ושוב
כמו טקס עתיק
והיד הולכת לאן שמובילים אותה
איבדה כל כוח משלה
כל כוח התנגדות
ושקט מהצד הזה
רק חלקי גוף מדברים בשפה שלהם
לרגע היקום נעצר
והקרבה האינטימית שנוצרה דיברה את שלה
והשפתיים, נעים להן כל כך
כך
לרפרף באצבעות
כמו נזהרות
בשבילי קדם הן זזות
ולאוזניים מגיע קול חלש של ים
אפילו שאין כאן ים
והוא רחוק
ואחר כך
הכול נעלם
והאצבעות נעלמו
20.03.08 תל-אביב (אחרי הקסם, קאסאם) |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.