שתיקותיי הומות בראשי
המלים ממאנות לצאת
תועות בדרכן אליך.
שתיקותי גועשות.
ידיי נשלחות אל גבך
ציפורניי הכסוסות משתלחות דרך בשרי -
ציפורני הן שליחות מילותיי,
ננעצות, משתרשות בעורך -
אך אין בהן די.
שתיקותי הומות, מכאיבות.
בירכיי ובשוקיי,
אני לופתת אותך חזק, בכח
כגור התולה על אמו, מבטחו.
אני עוצרת נשימתי.
גופי דרוך.
שתיקותיי נמסות,
מתאדות. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.