לאמא שלי יש
אינטיליגנציה של תשחצים
חצי פתורים, וחוכמה
שלי אף פעם לא תהיה
(כך היא אומרת),שלא
מודפסת בספרים,
גם לא
בעיתונים האלו
שמפוזרים על השולחן.
אבא כהה גוף (אך לא
קהה רגש), אני זוכרת איך
כשהייתי קטנה אהבתי
לשים את הידיים שלנו אחת
על יד השנייה ולהתפעל:
מעבר חצייה.
שניהם רזים,
אם המשפחה ואב המשפחה
(לפעמים אני מרגישה
עבת-המשפחה, לפעמים
אימת-המשפחה)
לא גבוהים,
וטרודים,
טרודים תמיד.
לעיתים הייתי רוצה להושיט
את היד הבהירה שלי
וללטף,
אותו על ראשו המתולתל,
אותה על ראשה החלק,
לומר:
למדתי מכם
כל כך הרבה
איך לא להתנהג.
3/7/08 |