בעלות השחר,
אגרגר על גופך.
על מזבח השנאה -
תשרף נשמתך.

זאב ערבות
מכיש הארנבת
אגרופי הקמוץ
על ראשך המקבת.

כפרה, חרטה,
הכל חרטא.
לא תוכל,
להחזיק בסבל.

אותך בחבל,
אקשור בקשר,
אצלוב יסוריך,
מוות מקוטל.

על כל שעשית,
מות תומת.
כל תחינה,
תהי לחטאת.
קול רחמים,
נזוק הלבלב
ואין ישועה -
מת מהלך.

גופך יאכל,
בידי העורבים.
את עצמותיך
ילוקו הכלבים.

אך לבך שלי,
אותו לי אקח,
נקמתי הושלמה,
כי גדול עווני מנשוא.