שלושה טורים ושבע שורות,
זה עניין של ימים
ועניין של שעות.

הקול נהיה צרוד, העור כבר מתקמט,
הילד שטיפלת בו הפך להיות שולט,
היום מתחיל מוקדם ולא מאחר להסתיים,
חוזר מבית הכנסת עייף ומתנשם.

שלושה טורים ושבע שורות,
יוצא לקופת חולים
חוזר עם קופסאות.

אין כבר טעם בפה, אין כבר אור בעיניים,
על הצמיד מזהב לא ויתרו הידיים,
שרשרת יורדת מצוואר דיי אדום,
לא מפסיק לישון ולא מצליח לחלום.

שלושה טורים ושבע שורות,
קופסה של כדורים
ואין סיבה לחיות.

שלושה טורים ושבע שורות,
בן אדם אחד
בחדר מתים.