[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







שירה אופל
/
שחרור

"את לא מצליחה לחשוב?"
"ואם אני אכוון לך את האקדח לרקה?" הוא שאל
את המילים של מי אני אשתנק אם לא אשמע?
את העיניים שלי מי גופי יצרוב מלא לראות יותר?
"איך אין לך תשובה?"

אני מסתכלת לשמיים ופורעת חוב ישן בעזרת הכוכבים.
אותו חוב שמתגלגל משנה לשנה, מחזק את ה"אני" שבניתי לעצמי כדי
להבין. איך לפעמים מפסיקים לראות?

איך מתרוקנים בלי שהכוויות ישאירו את חותמם בצורת צלקת מכוערת
של תעתועיים קוליים שלפעמים נשמעים אפילו כמו בכי. חוצה מבין
הסדקים של קירות האבן.
פתאום... הוא כבר לא קיים.

הנשימות חוזרות... נשימות של שקט, של נכונות לאי ודאות.
ועכשיו אני חושבת שאני שומעת גם אותם, אנשים אחרים מחוץ לבועת
השפיות.
קוראים לי להבין, להקשיב לקרבות המלאכים שרק רוצים למכור את
הכנפיים. כדי שלא תהיה להם סיבה לראות.

ואני? הנחתי לאצבעות לשוטט על המים, לקרוא לך, להביא אותך אלי
כדי שאולי יהיו לך מילים שאני ארצה לשמוע.
כי כשיצמידו לי אקדח לרקה, אני אחשוב על העיניים שלך ואחייך

אשתנק...
באותו גוף צורב








loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
זו לא מלחמה, זה
אני מחרבן


תרומה לבמה




בבמה מאז 3/1/09 7:17
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
שירה אופל

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה