כל היום התנהגות שקרית
ובלילות, בלילות בכיתי לכרית.
דמעה על הקושי ודמעה על התסכול
דמעה על הייאוש ודמעה על הבלבול
והציפה אספה לתוכה את כל הדמעות,
הלילה יעבור בסופו של דבר,
אבל רק עוד כמה שעות.

הימים חולפים, הימים נמשכים
אך הלילות ממשיכים להיות מלוחים.

כל היום העמדת פנים
ובלילות, בלילות בוכים, בלילות בוכים.
דמעה על הכעס ודמעה על הנטל,
דמעה על השקר ודמעה על הסבל,
והציפה ספגה את הבכי במשך שעות,
הלילה יעבור בסופו של דבר,
אבל רק עוד כמה דמעות.

הימים חולפים, הימים נמשכים
אך הלילות ממשיכים להיות מלוחים.

זה טוב שיש מקום לפרוק
מקום שאפשר לתוכו לשתוק ולצעוק
לשחרר קיטור, להיות עצמך
משוחרר מעכבות, משוחרר ממך
אבל בסופו של יום
כשעל המיטה אני מביט
זה קשה קצת לקבל את זה
שציפה היא סתם ציפה
וכרית היא רק כרית.

והימים חולפים, הימים נמשכים
אך הלילות ממשיכים להיות מלוחים.