אדם זר, בבואך לשטח כלשהו, שטח שאינך מכיר ומזהה - המתן רגע קט
וחשוב.
חשוב מהן השפעותיך על המקום, איך המקום ישפיע עליך ואיך תפיק
ממנו לקחים מרגע שתיכנס, כי כל דבר אשר תעשה מרגע הכניסה ישפיע
על חייך.

בין אם תדרוך על עשב ותפגע בגדילתו, אם תחייך אל אדם ותעשה לו
את היום, אם תדבר עם אדם ותשנה את דעתו ובין אם תפגע באדם
ותבחר לא להתייחס אליו משום שאינך מכיר אותו.
שקול את מעשיך לפני הפעולה ופעל בדרך הישר לך, אך זכור! שמרגע
אשר תדרוך במקום או תתערב בעניין עולמך ישתנה.
העשב לא יגדל עוד, האדם יחזיר חיוך וישמח, האדם האחר אולי
יחכים או שמא ידוכא והאיש ההוא, לא מוכר לאו דווקא, יישאר עם
התוצאות ויסבול ואתה תמשיך בדרכך.

לאו דווקא?
האם חשבת שהזרות באה מהריחוק ומהפחד לקרבה?
אתה הוא המטייל! ולמקום אליו תיכנס אין מפה. להיפך, הוא משתנה
מדקה לדקה! הוא מתפרק, מתאחה, נסדק, מודבק, נשבר ולאחר פגיעות
רבות אין דרך חזרה אלא רק קו משתנה אשר יכול להפוך קבוע בלי
החייאה מחדש.

אך לכל מטבע יש שני צדדים.
וצידו השני באמת קורא לך, האדם הזר, לבוא ולחקור, להיזהר אך
להיות נועז ובאמת לצאת ולהתעניין.
להראות לנפש ההיא שיש מה להתקרב ולא לפחד, משום שהפחד הוא טפיל
על גבך שמונע ממך להמשיך בדרכך אל המטרה שלך.

אדם זר!
תחשוש אך תהיה אמיץ, תיזהר אך התקדם ללא היבט אחורה, הבלג אך
שתף מחשבותיך והכי חשוב - אל תיסוג ממטרתך!



כתבתי את הטקסט לקבוצה שלי אבל גיליתי שיש לזה כל כך הרבה
משמעויות שונת!