[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







וויל בי בטר
/
המעצבנים

-שלום
-שלום
-פה זה חדר 314?
-ככה כתוב על הדלת.
-אתה גם מחכה בתור?
-לא, אני סתם אוהב לשבת בחדרים מוזרים חסר מעש.
-אולי אתה אחד הבוחנים.
-אני נראה לך כמו מיליונר?
-אולי, אף פעם לא ראיתי מיליונר.
-לא, אני לא אחד מהבוחנים.
-אז כן באת לראיון.
-אתה קצת איטי, אתה בטוח שאתה במקום הנכון?
-זה חדר 314?
-ככה כתוב על הדלת.
-אז אני במקום הנכון.
-שמח לשמוע, עכשיו שב בשקט אתה מתחיל לעצבן אותי עם כל הקפיצות
שלך.
-אני קופץ כשאני עצבני.
-ואני חשבתי שאתה צריך ללכת לשירותים, שב בבקשה.
-יש פה שירותים?
-כן ליד חדר 159, אתה צריך ללכת פתאום?
-לא, סתם טוב לדעת.
-שמח לעזור, עכשיו שב.
-אפשר לשבת לידך?
-יש 20 כסאות פנויים ואתה רוצה לשבת בדיוק לידי?
-כן
-שב איפה שבא לך, רק שב כבר.
-אתה רוצה מסטיק?
-לא
-טיק-טק?
-לא
-ארטיק?
-לא
-פיצוחים?
-לא
-סטייק אנטרקוט?
-ל... יש לך סטייק אנטרקוט?
-לא.
-כן אני מאוד רוצה סטייק.
-גם אני, לא הספקתי לאכול היום בבית.
-אולי תלך להביא לנו, אני אשמור לך על המקום.
-טוב, אחרי הראיון אני אזמין אותך לסטייק במסעדה הקרובה.
-לא הבנת, למה שלא תלך להביא את הסטייק עכשיו?
-כי אז יהיה לנו סטייק.
-ו...
-אסור לאכול כשאתה רעב, אז זה לא יהיה טעים, רק משביע. צריך
לאכול כששבעים.
-איך תהיה שבע אם לא תאכל?
-אני אוכל רק אוכל מגעיל.
-יש לך אוכל מגעיל?
-לא
-אולי תלך להביא קצת?
-אתה רוצה?
-מאוד.
-אז אסור לך לאכול אוכל מגעיל עד שלא תרצה אותו יותר.
-בעצם, ממש לא בא לי אוכל מגעיל.
-יופי, לא היה לי כוח ללכת להביא לך אוכל מגעיל.
-בוא נשתוק קצת.
-כלומר נהיה בשקט?
-כן.
-טוב.

-כששותקים שומעים הרבה דברים.
-אז אל תדבר.
-הי, דיברת.
-אתה דיברת קודם.
-אז מה?
-אז בגלל זה אני דיברתי.
-זאת לא סיבה, בגלל שדיברתי הקשבת, לא היית חייב לדבר.
-רק אמרתי לך לשתוק.
-ואז אמרת למה דיברת.
-כן, ועכשיו שקט!
-לא נכון, די רועש כרגע.
-אני מתכוון שאתה תהיה בשקט.
-ואתה ברעש?
-גם אני אהיה בשקט.
-אתה עושה עבודה די גרועה עד כה.
-אמרו לך פעם שאתה מעצבן?
-מספר פעמים, אבל אני לא חושב שהם באמת התכוונו לזה.
-אני יכול להבטיח לך שאני מתכוון לזה.
-מתכוון למה?
-לזה שאתה מעצבן.
-מי אמר?
-אני אמרתי.
-לא נכון, אתה שאלת אם מישהו אמר לי פעם שאני מעצבן.
-אני אומר עכשיו: אתה מעצבן.
-אני חושב שאתה סתם עצבני.
-בטח שאני עצבני, עצבנת אותי.
-גם אני נהיה עצבני כשאני רעב.
-אני לא עצבני בגלל שאני רעב, אני עצבני בגללך.
-אולי בכל זאת בא לך לאכול משהו מגעיל, רק כדי לוודא שאתה באמת
עצבני עלי.
-יש לך משהו מגעיל לאכול?
-לא, כבר דיברנו על זה.
-אז תשתוק.
-גם על זה כבר דיברנו.
-שקט זה לא נושא שיחה.
-עובדה שדיברנו על זה.
-אתה רוצה כסף? אוכל? חיבוק? מה צריך להביא לך כדי שתשתוק?
-בא לי קוף.
-מה?
-כדי לשתוק, בא לי קוף.
-מאיפה אני אביא לך קוף?
-מהחנות החדשה לקופים שפתחו ממול לבניין.
-מה אתה רוצה מחיי?
-כלום, רק קוף.
-מאיזה בית משוגעים ברחת?
-לא ברחתי, שחררו אותי.
-כדאי שתחזור לשם, אני חושב שאתה עדיין משוגע.
-לא הייתי משוגע, הייתי המנקה.
-אז למה שחררו אותך?
-המשוגעים כל הזמן השתוללו כשדיברתי איתם.
-מפתיע.
-טוב, הם משוגעים, זה לא צריך להפתיע אותך.
-התכוונתי לזה בציניות.
-חשבתי שהתכוונת שאני מעצבן.
-זה קודם, עכשיו התכוונתי בציניות.
-אז אני כבר לא מעצבן?
-אתה נהיה מעצבן יותר בכל דקה שעוברת.
-אז בעצם אתה ציני עצבני ועוד מעט תהיה כל-כך עצבני שתשתגע.
-אני לא משתגע בכזו קלות.
-גם אני לא.
-ממה יש לך להשתגע?
-אתה די מעצבן אותי עם כל השקט שלך, אי אפשר לנהל אתך שיחה
פשוטה כדי להעביר את הזמן.
-אז למה שלא תפסיק לנסות?
-מי מנסה? אתה זה ששואל את השאלות כל הזמן.

-מתי אני מקבל את הקוף שלי?
-איזה קוף?
-שהבטחת לי.
-למה שתקבל אותו?
-כדי לשתוק, שתקתי כבר חצי דקה שלמה וכל פעם שאתה מדבר אני
בשקט כדי להקשיב לך.
-מחר.
-מתי מחר? אני ישן עד מאוחר בבוקר.
-באחת בצהריים.
-אפשר בשתיים?
-בשתיים.
-מסטיק?
-לא
-טיק-טק?
-לא.
-ארטיק?
-לא.
-פיצוחים?
-לא.
-סטייק אנטרקוט?
-אולי תמות?
-בטוח שאני אמות, מתישהו.
-אולי עכשיו?
-אולי, למרות שקשה לי לראות איך.
-אתה רוצה שאני אעזור לך?
-בלראות?
-בלמות.
-לא תודה, אני חושב שאני מעדיף לחיות, אחרי הכל יש לי עוד קוף
לגדל.
-שיהיה לך בהצלחה עם העבודה, מה שהיא לא תהיה.
-אתה לא נשאר לראיון?
-אני מעדיף לתקוע קיפוד בתחת מאשר להישאר פה אתך עוד רגע אחד.
-אני מכיר חנות לקיפודים.
-ביי.



-הוא שרד חצי דקה יותר מהקודם.
-אבל שתי דקות פחות מזה עם הקרחת.
-אתה חושב שהקרחים יותר סבלניים?
-כן, אתה חושב שזו גזענות לחשוב ככה?
-לא נראה לי, אתה לא מפלה בגלל גזע אלא תספורת.
-אבל אני כן מפלה.
-אולי, אתה רוצה להציק לבא בתור או אני?
-נראה לי שכדאי שאתה, אני קצת מוטרד מכל הקרחים האלו.
-אתה באמת גזען.
-כן, אני יודע. לפחות אני לא מעצבן.
-מזל, גם אני לא.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אבוי, איבדתי את
מאור עיני!


זוזו לסטרי בתום
יומו השני
בסלוגניה


תרומה לבמה




בבמה מאז 2/1/09 19:46
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
וויל בי בטר

© 1998-2020 זכויות שמורות לבמה חדשה