זה קרה פתאום,
הוא לא הכין אותי לזה.
אף אחד לא ציפה, אף אחד לא ידע.
רגע אחד והוא נעלם.
שנייה של חוסר מחשבה, של פזיזות...
זה נגמר, אין כל דרך חזרה,
כה בודדה וחסרת אונים אני.
עזבת אותי כה צעיר וחדש לעולם,
ואני , כמהה לדעת מהם גבולותיך.
רוצה להרגיש אותך שוב קטנטן ושברירי,
ועם זאת מלא בידע, מלא בזיכרונות שלי, שלנו.
לראות אותך מתחבר,
מתמלא באנרגיות, טעון ומלא מרץ,
מוכן לשרת את רצונותיי כל פעם מחדש.
הכן זמנים מופלאים עברנו יחדיו, פלאפון יקר שלי,
עודני מחכה, עוד תקווה בי מבקשת,
כי ביום מין הימים, תחזור להיות שוב איתי.