הבחנתי בה לראשונה קצת לפני טקס הכלולות, היא עמדה במרחק כמה
מטרים ממני, משוחחת עם חברות.
לא כל כך יפה ולא כל כך חתיכה אבל סקסית בצורה מדהימה, לבשה
חליפת מכנסיים בעלת מחשוף נדיב שמגלה חזה די גדול ומאוד חצוף
המאיים לפרוץ החוצה מחולצת החזיה המהדקת אותו, פניה הבהירות
נראו יפות במסגרת שיער הבלונד שטני הגולש אל כתפיה, מתניה היו
קצת מלאות, בדיוק במידה הנכונה  ולרגליה זוג סנדלים סקסיות
בעלות רצועות דקות ועקב גבוה.
היה לה חיוך מהמם שחשף שיניים לבנות ויפות וכשהיתה מדברת לשונה
היתה משתרבבת לעיתים בצורה סקסית להחריד.
התאהבתי בה מידית והיה לי ברור שהיא מסיימת את הערב במיטתי.

לקחתי כוס משקה מהבר והתקדמתי לעברה, מנסה להתקרב אל קבוצת
הבנות שהיו בחברתה, קרוב משפחה עצר אותי בדרך לשיחה קצרה,
ומשסיימנו את השיחה שמתי לב שכוסי התרוקנה, חזרתי אל הבר.
"כרגיל?" קרצה לי הברמנית החביבה שרק לפני זמן קצר לימדתי אותה
להכין קוקטייל ראוי.
"בוודאי" השבתי לה בחיוך, והיא רקחה לי כוס נוספת.
חמוש בכוס המשקה שמתי פעמי לעבר מושא אהבתי שעדיין עמדה
ודיברה עם חברותיה, ציחקקה איתן ומרגע לרגע היתה סקסית יותר
ויותר. לא יכולתי שלא לשים לב לשדיה הגואים בכל פעם שציחקקה.
התקרבתי אליהן כשהרגשתי טפיחה על כתפי, טפיחה שאיימה לשפוך את
המשקה שבידי.  זה היה כמובן גיסי, שנה שלא ראיתי אותו ולמרות
שאני מאוד מחבב אותו הייתי מעדיף שאחרי שנה ימתין עוד כמה דקות
ויאפשר לי לתהות על קנקנה של אהובתי.
"איך אתה תמיד מצליח לארגן לעצמך משקה טוב?" שאל גיסי תוך
שהוא לוגם מכוס המשקה שלי, "הבר עלוב למדי ולא הצלחתי למצוא שם
כלום"  קונן לפני.
"טוב, בוא איתי" אמרתי לו וחזרתי אל הברמנית החביבה.
עוד לפני שהגעתי אליה סימנתי לה מרחוק "שניים" באצבעותי,
וכשהיגענו אליה היא כבר היתה עסוקה בעירבוב המשקה.
נתתי כוס אחת לגיסי שהודה לי ושמתי פעמי אל אהובתי, נושא תפילה
למרומים שאף אחד לא יעצור אותי בדרך אליה הפעם.
אך אלוהיי כנראה היה עסוק במשהו אחר והרב קרא לכולם לגשת לטקס
החופה.
היא נעלמה לי בהמולת הטקס וחשבתי לעצמי שלא נורא, יש עוד
ריקודים הערב, בטוח שאמצא אותה שם.
חיכיתי בסבלנות עד לסיום הטקס והתקרבתי אל החופה, משנעצרתי
לפני קבוצת אנשים חשתי בריח בושם חזק וחושני.
אהובתי עמדה לפני ויכולתי להריח אותה, היא היתה מרוכזת עם
כולם בטקס הקידושין וליבי הלם בחוזקה. היא עמדה ממש לפני וכל
שרציתי באותו הרגע הוא להסיט מעט את שיערה ולנשק את צווארה.
גיסי משך אותי מאחור, ניסיתי להתעלם ממנו אבל ללא הצלחה.
"בוא ניכנס לאולם, נתפוס מקום טוב לפני שיסתיים הטקס וכולם
יכנסו".

מחוסר ברירה הצטרפתי אליו ונכנסנו לאולם, קהל גדול כבר ישב
מסביב לשולחנות ותפסנו לנו מקום לא רע כשאני מקפיד להיות בטווח
ראייה אל רחבת הריקודים, שם בוודאי אוכל לחבור אל אהובתי.
הטכס כבר נגמר  וכל המוזמנים נכנסו לאולם, התיישבנו כל המשפחה
בשלוש שולחנות והחלנו לחגוג ולטעום מהמאכלים שהוגשו.
מה רבה הפתעתי היתה שמכל השולחנות באולם הגדול הגיעה אהובתי
היישר אל השולחן הסמוך אלי והתיישבה ממש כשני מטר ממני, כשהיא
בגבה אלי.

בכל זאת כנראה שאלוהיי שמע אותי והחזיר אותה אלי.
כבר לא הייתי מרוכז באוכל כלל, מצידי שיגישו מה שרוצים, אני
כבר מתכנן את הלילה.
שמעתי את קולה הרך והנעים כשדיברה עם חברותיה וקלטתי שהיא לא
מהמשפחה אלא מהחברים.
יותר טוב, חשבתי לעצמי, וזה לא שאם היתה מהמשפחה זה היה עוצר
בעדי.
חיכיתי לרגע השיא של הערב, כשכולם יקומו לריקודים, ואז ארקוד
איתה ואמשוך אותה החוצה לשיחה ואעשה הכל לגרום לה להמשיך איתי
את הערב.
הרגע הגדול הגיע, הדי ג'יי החל לשים מוסיקה לריקודים וראיתי
איך היא מתחילה לנוע במושבה, אגנה החל לנוע במעגלים קטנים
וחושניים, תוך שהיא ממשיכה לאכול ולשוחח עם חברותיה, היה לי
ברור שהיא תרקוד. מבטי היה מרוכז באגנה, כבר ראיתי בעיני רוחי
איך אני שולף אותה מחליפת המכנסיים הרחבה תוך שהיא ממשיכה
לרקוד, מסיט את תחתוניה מעט ונינעץ בה מאחור כשהחריץ הרטוב שלה
נינעל עלי, חובק אותי ושואב אותי פנימה אל גן העדן האין סופי
שלה.

ואז היא קמה ממושבה, אחזה בידי חברה שישבה מולה ומשכה אותה
לעבר רחבת הריקודים.
מיהרתי לסיים את ארוחתי ולגשת אחריהן.
מה רבה היתה תדהמתי כשראיתי את המחיצות הגבוהות שהפרידו בין
ריקודי הגברים לנשים.
קיבינימט, סיננתי מבין שיני, אף אחד לא אמר לי שזאת חתונה
דתית.
אהובתי נעלמה עם חברתה מאחרי המחיצות ואני חזרתי למושבי מאוכזב
לחלוטין, מאבד את כל התיאבון להמשך הארוחה.
ישבתי ושוחחתי עם בני משפחתי כשאני מגניב כל הזמן מבטים לעבר
השולחן הסמוך, מנסה לאתר את אהובתי האבודה.
משקמתי ממקומי לעבר שולחן אחר של המשפחה היא חזרה והגיחה בדיוק
מימולי, ממש נתקלתי בה והיא חייכה אלי בנימוס והמשיכה, זאת
בעצם הפעם הראשונה שממש הייתי מולה.
היא חזרה אל חברותיה ואני חשבתי שבאמת, אם הייתי צעיר בעשרים
שנה, אין סיכוי בעולם שהיא היתה חוזרת הביתה לבדה הלילה.

חייכתי לעצמי ושמחתי לפחות שאפשר לפנטז בצורה חופשית.