בלילות מסוימים כשאני משועמם לי לבד
ותוהה מה לעשות כדי לצאת מהמתח
אני יוצא לי לטייל בין שכונות בירושלים
לבדי, ואולי גם עם המעיל והלב הפתוח

מתרפק על בתים חצרות וגינות
שעברו כבר היסטוריה והמון תהפוכות
וחושב האם גם יבוא לו איזה יום בעתיד
שיטיילו ליד ביתי ויזכרו במה שהוא עבר

הרי הוא עומד כבר שנים
לא מזועזע מסערת קיומו על האדמה
אני חושב שבהחלט מגיע לו צל"ש על כך
שלא החליט להתפרק ולחזור לשממה

כי בחורף ישנם ימים קסומים בירושלים
מין קסם ויופי שנמצאים רק שם
עוד מלל רק יגרע מהכוונה
אז אסיים בשתיקה ובזאת השיר תם.