|
שָׁם הָיִינוּ גַּם רָאִינוּ אֶת הַזְּמַן נִצְרָב
בָּאֲבָנִים.
עַם וְעוֹד עַם
וּמָה נִכְחַד
וּמָה
נוֹתָר חַד
וּמָה נִכְתַּב בָּאֶבֶן עַד
וּמָה נִטְמַן בַּשְּׁכָבוֹת
הָרַבּוֹת
וְאֶת הַכְּפָר
אֲשֶׁר הָפַךְ עָפָר
נְש-ָאוּהוּ
הָרוּחוֹת
הַרְחֵק מִכָּאן
וְדָּבָר
מֵהֶעָבָר לֹא נִלְמָד
צָבָא וָדָם זַעַם עֶבְרָה וְחֵמָה
וְעִימּוּת וּמִלְחָמָה וְהַכְחָדָה
וְעוֹד שִׁכְבָה
בְּעוֹד עִדָּן
תְּסַפֵּרְנָה אוֹתָן הַשָּׁנִים
מֻנְצָחוֹת בַּאֲבָנִים
|
|
|
"אני אוהב
זיתים.
אבל לא שחורים,
או שמים"
אדולף, 1942. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.