הַלַּיְלָה דִּבֵּר בָּנוּ עַל הַדְּרָכִים; אֵפוֹד
הַכֹּהֲנִים - בִּרְחוֹב הַלְּוִיִּים בְּסִמְטַת
הַנְּבִיאִים, רִצֵּף אֶת הַמִּדְרֶכֶת בְּאַבְנֵי הַחֹשֶׁן,
בְּאֹפֶן שֶׁכָּל סֻלְיַת נַעַל יָדְעָה לִדְרֹךְ עַל אֶבֶן
קְדוֹשָׁה. שָׁאַלְנוּ בָּעִיר הַזּוֹ: הֵיכָן רְחוֹב הַסְּנֶה
הַבּוֹעֵר וּשְ-רוֹךְ הַנַּעֲלַיִם הַמֻּשְׁלָכוֹת? יֶלֶד
עֲגוּם עֵינַיִם עָנָה לָנוּ: הַשָּׁמַיִם נָפְלוּ אֶתְמוֹל,
עַכְשָׁיו מְמַסְמֵרִים אֶת הָאֲרוֹנוֹת.
הַחוֹל מְעַצֵּב סִמְטָאוֹת, צוּרוֹת, דְּמוּיוֹת וּרְחוֹבוֹת
הֲזוּיִים בְּקוֹל יְבָבוֹת. בְּפִנַּת הַסַּנְדְּלָרִים
הַקְּדּוּמִים, הֵיכָן שֶׁהַסֻּלְיוֹת מֻשְׁלָכוֹת עֲרֵמוֹת
יְשׁוּבָה, כְּפוּפָה, פֶּסֶל, דְּמוּת שֶׁלֹּא תָּמוּת. שָׁם
תִּרְאוּ עַל מִדְרֶכֶת, מַשִּׁיל הַזְּמָן רוּחָהּ שֶׁל
סוּפָה נִמְשֶׁכֶת בְּמָשָׁל וְנֶשֶׁל, בְּסֻלְיָה שְׁחוּקָה
וּשְ-רוֹךְ נַעֲלַיִם, נְטוּשִׁים. אֵלּוּ הַסִּימָנִים. אֵין
כָּאן פָּנִים. זוֹ הָעִיר הַבּוֹכָה, שֶׁאֵין בָּהּ
דְּרָכִים, שֶׁהוֹלְכִים בָּהּ וּמִשְ-תָּרְכִים; הָיִינוּ
זָרִים.
נֻקְשׁוּת הָאֶבֶן הָלְמָה בַּדֹּפֶן, מְסַמֶּנֶת בְּשָׁחֹר
וְלָבָן מִדְרֶכֶת, וְאֵין כְּבִישׁ, וְאֵין אַסְפַלְט, וְאֵין
מִפְלָט, וְאֵין נִמְלָט מִשָּׁם אִישׁ.
רַק הָרוּחַ הֵחִישׁ וְנָשַׁב; לֹא הָיוּ שָׁם רְחָשִׁים
חוֹנִים; גַּם לֹא בָּתִים עוֹנִים;
הָרְחוֹבוֹת הָיוּ מִסְפָּרִים מְסֻמָּנִים, מְצֻיָּרִים
בָּעֲנָנִים, כְּבָשִ-ים וּשְׁתִיקוֹת מְשַׁיְּטוֹת, חוֹרְטוֹת
אֲוִיר וְאֵינָן נִסְפָּרוֹת, וּתְלוּלִית חוֹל מַחְזִירָה
בְּכָל בֹּהַק סַנְוְרֵי אוֹר, מֻקֶּפֶת בְּמַעְגַּל אֲבָנִים,
בְּאֵין צְמָחִים וְגַנִּים, זְקוּרָה לְעֵבֶר הֶעָבִים.
הָעִיר הַזּוֹ הִתְנַהֲלָה בְּנֻקְשׁוּת. כְּלָלִים,
שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הִכַּרְנוּ, לְלֹא עָלִים, לְלֹא פְּרָחִים,
הַמִּדְרֶכֶת הָיְתָה מְרֻצֶּפֶת בִּצְעָקוֹת שֶׁאֵינָן
אֲחִידוֹת, בְּעִיר הַחִידוֹת הַזּוֹ,
כְּשֶׁהָעֶרֶב יָרַד, אָחַזְנוּ יָד בְּיָד; אָמַרְתִּי לְךָ-
בּוֹא, נֵלֵךְ מִכָּאן! לְפֶתַע דָּלְקוּ פַּנָּסֵי הַסְּנֶה
בְּאוֹרוֹת נֵאוֹן.
מִכָּאן יָכֹלְנוּ לִרְאוֹת אֶת הַקּוֹל טוֹמֵן רֹאשׁוֹ
בְּחוֹל, שָׁם שִׁפְחָה חֲרוּפָה לֹא חָזְרָה לְהַגִּיד מָה
רָאֲתָה, שֶׁנָּבַע הָאוֹר וְהָהָר נִשְׁבָּר, נָמָה הָעִיר,
שָׁרָה שִׁיר עֶרֶש-, אֵין עַל מִדְרָכוֹת כָּאן רַגְלַיִם
הוֹלְכוֹת.
עִיר אַחַת עֲרִירִית, וּדְמוּת מְפֻסֶּלֶת, מְמַסְמֶרֶת
אֲרוֹנוֹת, סוֹחֶרֶת חֲלִיפוֹת גּוּפוֹת.
לֹא הִסְפַּקְנוּ לִבְרֹחַ. מֵהַפִּנּוֹת נִשְׁמְעוּ
הַצְּוָחוֹת, יְלָדִים רַכִּים הִפְרִיחוּ פְּחָדִים, הֵרִימוּ
רָאשִׁים בּוֹכִים.
הַנַּעַר בַּשַּׁעַר אָמַר- אַל תַּפְנוּ מַבָּט לְאָחוֹר!
הַמְשִׁיכוּ לָלֶכֶת, אֵלֶּה רוּחוֹת, אֵין צֹרֶךְ לְהָעִיר!
אֵלֶּה אוֹרְחוֹת הָעִיר.
תִּפְנוּ בְּסִמְטַת הַסְּנֶה, שֶׁאֵינוֹ עוֹנֶה, מוּל מִטַּת
סְדוֹם תִּרְאוּ אֶת רְחוֹב הָעֲקוּדִים וְהַסְּתוּרִים,
מִשָּׁם יוֹצְאִים כָּל הַטּוֹעִים וְהַלְּכוּדִים.