השר אותי לכף ידך הפתוחה
פתוחה לאחוז
פתוחה ומושטת
לתמוך, לענוש
להקיז ולדרוש
וללעוג
וללכוד ברשת.

השר אותי ואזרום לאיטי
במורד היד הרודה, הנוטפת
סובבני כורד בין שיני מאהבת
דוקרה עד זוב והדקירה מלטפת

אזרום ואצבע זכרון של תמימות
כמה צבע היה בה פעם
עתה היא דוהה, מבקשת למות
מגוחכת, ריקה, חסרת טעם

השר אותי על יד איתנה
וממנה אצמח וממנה אדום
וציורי הילדים יעמדו מולך דום
עת שאת לי דמי שלי במתנה.

היא חולה וכולה צמחה וזולגת
עלי וממני תוכי וברי
ושושנת דרכי נכנעת, נשרגת
בוורידיו של מארי ומורי.