!בחוץ שרב אבל הפריפריה ישנה. סתם נביאים וסתם כופרים דחפו
כדור קטן לפה שלי ובום
הם מסתכלים לי בעיניים ויורקים ולא יודעים אם כאן הסוף
והם אף פעם לא ידעו - מהפכות תמיד עולות חינם. עברו מיליון שנה
אבל אני עדיין אלוהים, בלי ימים של אבל ושתיקות אנחנו נהיה פה
ונדפוק את כל המלשינים
אני צריך אויב חדש כדי לראות בדיוק מה אין לי ולשנוא ואז לנטוש
את המתים ליד הסוף מבלי לבכות
כי אני לא יוצא לקרב בשביל הצחוק מבלי לצחוק
וככה סתם באמצע גן העדן של גוש דן עמד לו אפס ולימד אותי לעוף
ואף אדח כבר לא יקום תחתיי ואף אחד כבר לא יאמר מילה כי עכשיו
אני בסך הכל פושטק עם משאלה אחת. אני חוזר בסוף היום, שותה כוס
תה ואז גוסס מול המסך ולא יודע אם אני חולם. ואם עוד לא מחקתי
את החיוך המזויף של הצופים אז מי בנה לי צלב חדש?
המלכים הסתובבו, העם ברח, הילדים רוצים רק ללקק לי עוד ועוד.
הסוכריה הזאת לא תיגמר אף פעם, לנו יש גיבור חדש והוא
פרובנציאלי ומסריח מאמת ומעתיד.
ועזה לא צריכה לקרוא לנו. אנחנו כבר באים לבד. וכשהכסף מתנפל
לנו על העצים אנחנו לא רצים כי לנו לא איכפת משום דבר.
הם מסתכלים לי בעיניים ולוחצים חזק חזק על הגז ולא יודעים אם
כאן הסוף. אני נכנע. וגם מחר זה רק סתם עוד יום. וארבע מיליגרם
עד השמיים זה הכל. אני אהיה צעיר לנצח
ועזה לא צריכה לקרוא לנו
אנחנו כבר באים לבד
וכשהכסף מתנפל לנו על העצים אנחנו לא רצים כי לנו לא איכפת
משום דבר |