המהורהר הזה מוכר לי מעצמי
פעם אני גם מיהרתי לא לקפוץ למסקנות
שדורשות דברים
ויש משהו מוזר בכללי המשחק האלה
שאנחנו קובעים אותם
ועוקפים מימין
אני צריכה להוציא הכל החוצה
בלי לבלוע את עצמי פנימה
אז אני מתכנסת בך במקום
ויש ערפל סמיך מדי
והפסנתר מנגן בשקט באוויר
ואני מפחדת לדעת
את מה שאני יודעת כבר
מרגישה כאילו אני סופרת לאחור
(3,2,1, פרידה)
אני לא רוצה
אתה מרגיש שמשהו קצת אחרת
אני
מלאה נבואות
טיפשים
שמגשימות את עצמן. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.