"דברי עכשיו ילדה
אני שומעת..."
אומרים שהכתיבה הכי טובה היא כתיבה שבאה מהכאב
אני לא בטוחה עדיין במילים שהולכות לצאת
אבל אני בטוחה בכאב
"דברי, מלאך שלי, אני יודעת
שלא תמיד יקשיבו לקולך."
אני רוצה לצעוק
אני מנסה
אבל אין בי את הקול
תמיד ראיתי בי ילדה קטנה
אבל הזמן חולף
אני צריכה לגדול
לא להישאר בעבר
"תהיי קטנה מאומה לא ייפגע בך.
סיכת פרפר קשורה בשערך"
אנחנו צועדות בשביל
והנה אחיזת ידך מרפה ממני אט אט
הכעס בעינייך שורף את לבי
לא נותן לי מנוחה
וגם בי האשמה
אבל אולי רק לרגע נוכל לחזור ולהיות
ככה בלי ציפיות
"חבקי את כל פחדי בשתי ידייך"
כדי שאוכל לחבק דובים גדולים בשנתי
אומרים שהכתיבה הכי טובה היא כתיבה שבאה מהכאב
אני לא בטוחה במילותיי
גם לא כאן בשורה האחרונה
אבל אני בטוחה, תמיד אהיה, בכאב .
