סיפור חיי הוא בלדה
אגדה בשישה מיתרים
מלידה עד גרדום
גם מוסר ההשכל
נכתבו בידי האלים
השדים לחיי קצבו ערך
שטר נייר ועליו המחיר
מכל רכלן ואיש דרך
כעת תוכלו גם אתם
לבחון את עמקי נשמתי
רעמים וברקים ושמי תכלת
רוחות מפרשי נשמתי
חברים שהיו,
אהבות שכבו
חטאים וגבורה - למכביר
ארור מיגון ומצער
כאן יושב אני לבדי
בידי הבקבוק והחרב
מול עיני זכרונות
ביין-דם הם צפים ועולים
לפני יום כיפור או יום שמש
הם מתהפכים בקברים
נחשי האשמה רושפי ארס
אפורים, אפלים, עכורים
מתפתלים ומהסים בשערי
סיפור חיי הוא מנדאלה
שבשבת אורות וצבעים
בארצם של שדים
שליח-אל הוא רק הלך
והשטן - אלוהים
בתוך חלום בלהות
לכאב הגיון משלו
ואתם הנהנו בראשכם
לשדים דמות אדם
והם מהלכים בינכם
בשדה שיש לבן היא הניחה
ורד אדום על מפתן.
על מצבה,
אל מול השקיעה
שצבעה את הכל ארגמן
על גבעה אדומה, בשדות פרא
שם נהג לנגן ולשיר
לא נותר שם דבר
רק זכרון מנוכר
של לוחם שנפל על שלו
האיש שעשה כברת דרך
ונפל בידי שודדים
לך תמצא ותחזיר
את כל מה שנלקח
וחולק לידי אחרים
לתקן עוולות רק בחרב
באש לטהר חטאים
לחדש אי אפשר
רק כשאין כבר דבר
יש מאין - בורא אלוהים |
