ליה גולדבך / עיניכם הרואות |
צעדנו נורא הוא
כזוויות מחוטבות
ללהט מכאובינו.
כיבושנו מתוק -
צחנת פירות קייץ
ועורנו ירוק,
לו יהי לו לא חייץ.
שפתותינו צריבה
רגלינו הן נזר
ישכלו חשיבה
תשוקתכם מכל עבר -
כמו לוחש, כמו פוקד
מבטנו הפנוט
כמו נראה מי שורד
אובדן החירות.
אמת,
עיניכם העיוורות?
מוקדש, בהמון שעשוע וחיבה, לפנחס שדה ולסגידתו התמוהה משהו
לנשים.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|