|
כי זאת היא שעת צהריים
אני מפשיר מעלי את אד החלומות
אל תוך עיסת העולם הנושבת
המים מפכפכים ברעש החיים.
זרועות ארוכות של מלאכים
תומכות את נפשי בלהט האור
הרוח נפרשת ליריעות שמים
ריח עשן מדורות נאחז באפי.
מסכת גז ירוקה
צ'יקלון-B מתקתק
נושאת אותי באור הלבן
החשכה עמוקה מכול עבר.
אל בורות המים חשקה נפשי
להרוות צימאונה הגדול
גופים עירומים משתכשכים בזרם
את משך קיומם הארצי. |
|
|
עיתונים הולכים
לזבל אחרי יום,
הגולים שלי
נשארים לנצח.
מתוך "1001
משפטים שאלון
מזרחי עוד לא
אמר, אבל סביר
שיאמר אותם
מתישהו" |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.