הכאב,
הדמעות העיניים,
הוא חטף מכה קשה,
הוא הרגיש שבור מבפנים.
אבל הוא שותק.
הזמן עובר לו,
והרגש מכרסם,
עולה מעמקו ליבו,
מנסה לרמוז,
משהו כאן לא טוב.
אבל הוא שותק.
והרגש ממשיך מכרסם,
אוכל את גופו מבפנים.
פתאום הוא עצבני בלי סיבה
ומדוכא ללא הפסקה.
אבל הוא שותק.
הוא חזק.
הוא לא זקוק לעזרה.
אז מה אם הוא כבר מזמן שכח מהי שמחה? |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.