ראיון אבודה

"ומה תרצי להיות כשתהיי
גדולה?"
היא שואלת אותי כמועמדת
לא מובילה
לתפקיד הנחשק
כפקידת קבלה
בטח כשיצאתי מהחדר
היא צחקה כהוגן
מרעידה בטן הריונית
וגם הרימה טלפון לזה שקדם לה
שכבר הספיק
לצחוק לי ועליי
בפניי
כדי שתהיה גם לו הזדמנות
לעשות לי
מאחורי הגב

להיות משוררת
זאת לא עבודה.
ספקי ההשראה
אינם יציבים
ותכניות הפרישה
אינן מבטיחות
דבר

חסרי אמונה
פשפשו לי היום
בציציות
כששאלוני:
"למה לך כל העבודה הזאת?
לך ולא לו"
ומשסיימו
ללעוס אותי
ירקו החוצה
למגרש החניה החשוף
באמצעו של אזור תעשייה
שמייצר בעיקר
עוד מאותו הדבר

למה לי באמת?
שאלתי את עצמי
("למה לי לקחת ללב")

הק(י)רבה, הק(י)רבה, הק(י)רבה (שיר על קוצו של יוד)

הנה אני נפלטת
לרחובות מהבילים
לא לי
הרחובות שלי
ממריאים בלעדיי
על מסלולים ארוכים
לשומקום
ללא מגדלי פיקוח טורדניים
שיתריעו
מפני התנגשות

הרחובות שלי
סואנים והומים וחיים
עורקים ראשיים
מפעמים-גועשים
כעת צועדת
בוורידיה הדקיקים
של עיר אחרת
עירך שלך
מתרחקת מהלב
כדי להתקרב
אליך
(כצאן לטבח)

לעזוב את ארלוזרוב

ביום בהיר אפשר
לראות מכאן
את הארובה
של רידינג ואת כל הסיבות
שבגללן
אני צריכה לעזוב
את ארלוזרוב
(השם ייקום דמעותיי)

אבל הלילה הזה
חשוך וכהה
ואני המוקפת
בדלת אמותיי
הדלות
עשירה ברוחי
למרות ובגלל
העיר הזאת
שאוכלת אותי
כל יום מחדש
לארוחת הבוקר

סאדו-מאזו כמוטיב חוזר כמו בומרנג

במבט לאחור
אני מבינה
את יחסי האהבה -
שנאה
שהקפדתי כל כך
לטפח אתך
כשם שטיפחתי אתי
ועם כל מי
שהיה -
לא היה לי

את לופתת אותיבחניקה
ארוטית
עירוטית שלי,
אני גומרת
(אתך)
תני לי
(ללכת)