טאי שחר / בקצה (המדרגות) |
כשאני יורדת במדרגות
אני רואה את עצמי מוטלת בסופן.
פצועה ומדממת.
אני ממש מרגישה את הפחד,
את איבוד השליטה והלב המשתולל.
את הנשימה שאובדת כשהרגל מחליקה
ואין דרך לעצור,
והנה אני שם, כואבת,
והיד מחליקה ולא מוצאת את המעקה.
כשאני יורדת את המדרגה האחרונה
פרקי האצבעות לבנים מהאחיזה המוגזמת.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|