|
לפעמים,
כשאני יורדת במדרגות
אני רואה את עצמי מוטלת בסופן.
פצועה ומדממת.
אני ממש מרגישה את הפחד,
את איבוד השליטה והלב המשתולל.
את הנשימה שאובדת כשהרגל מחליקה
ואין דרך לעצור,
והנה אני שם, כואבת,
והיד מחליקה ולא מוצאת את המעקה.
כשאני יורדת את המדרגה האחרונה
פרקי האצבעות לבנים מהאחיזה המוגזמת. |
|
|
אם לא היה
תיסכול היו
חייבים להמציא
אותו, מה היינו
עושים בלי
תיסכול וקרטיב
מישמיש ולהזיע
בחורף, טלוויזיה
חינוכית, מרוץ
הביקעה, אידס
והעוזר של
היטלר... האמת
היא שהיטלר זה
רעיון של סבתא
שלי אבל החוזים
נשרפו בליל
הבדולח כך שאי
אפשר להוכיח
כלום.
מאיר רוזוביץ
בביקור במחנה
פליטות. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.