Cause everything's loud in my life since shed left me
דמיינתי אותה שוכבת עם גברים אחרים.
דמיינתי את התנוחות.
שתיתי במסיבות.
התנשקתי עם חמש בנות. לאחת היה טעם אפרסק בלשון ותאווה לגבר או
אישה אחרים.
רקדתי כמו מטורף כשהשמש עלתה.
ניסיתי להפסיק לאונן. ללא הצלחה.
היא אמרה לי: אני לא רוצה לדבר איתך יותר.
אני חשבתי, המוח התרוקן.
חשבתי, אולי אם הכל היה מטורף כמו בספר של לואיס קרול, אולי
היה לי פשוט יותר, לרוץ ולצעוק על ארנבים, להשתין על מראות
להרים לה טלפון ולנסות לשכנע אותה לחזור בה. אבל העולם, כל כך
רגיל תמיד, כמה שלא תסובב, בסוף תגיע לעבודה ותנסה להתחיל עם
מישהי, אולי גם תצליח.
ופה חיוך, שם תובנה, מוזיקה חדשה, אף פעם לא מלהיבה כמו אז,
לפניה, כשהייתי מטורף אמיתי.
נמאס לי לדבר, הן לא מעניינות אותי, גם היא לא.
פעם הייתי יושב וכותב וכותב, עכשיו אני כ"כ מרוקן וכנראה שלא
בגללה. בגללי. הכל.
Cause everything's loud since she left me. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.