הכרתי אדם יפה ומדהים
שאין לו פנים ולא גוף.
הכרתי אדם בכמה רבדים
שבערפל סמיך הוא עטוף.

ויש לו קול לאדם שהכרתי
קול עם מיליון גוונים.
קול מרגיע שמלטף את הנפש
שזור באלפי כוכבים.

חוטי זהב מעטרים את קולו
ארוגים כמרבד של קסמים.
מחברים את הנפש, את אשר בליבו
אל אותם המיתרים.

אל אותם מיתרים של כנות
של נועם ויופו אין קץ.
אל אותם מיתרים של רכות מלטפת, שמאיימת ליבי לנפץ.

ואוהב את אותו האדם
שאין לו פנים ולא גוף.
כי אל ליבי הוא פילס דרכו, בדרכו במראהו השקוף.

הכרתי אדם יפה ומדהים
שלא צריך פנים ולא גוף.