רק הבוקר ראיתי אותך וכבר אתה חסר לי
אולי שעה עברה משיחת הטלפון האחרונה שלנו
ואני כבר מתגעגע לקולך
מסתובב כסהרורי בבית לא מוצא מנוחה.
יוצא לרחוב לשאוף את אוויר הערב הקריר
אך גם הוא לא מניח את דעתי
איך יכול אדם אחד להפוך כל כך משמעותי בחייו של אחר
עד שהוא אינו מרגיש שלם לבדו?
הרי הוא היה שלם לפני שנפגשו
או שמא היה חסר בו חלק אך הוא לא ידע על חסרונו?!
ומה יקרה אם יום אחד ייפרדו דרכיהם?
האם יישאר בו חור?
האם יימצא אדם אחר שימלא את החסר?
ואם לא יימצא האחר מה יהיה עליו?
כיצד יוכל להמשיך ולחיות את חייו?
אני חושב שהכי טוב זה שתחזור.
ועדיף כמה שיותר מהר! חסר לך שלא.