נפנוף אגלי הנצח הנושבים ברוח העולה,
טפטוף מפרות בשלים מהול בריח סערה.
פכפוך נחלים מוארים, זוהרים באור יקרות,
נצנוץ גלים של שעורה ושיבולת וירוקת שדות.

שיבתם של נעורים פוחזים אל טבע הבריאה,
מסעם של אחרים הלאה מכאן אל הלא נודע.
לידתם הנדירה בצל דמדומים כואבים,
השקט הדומם בלא סיבה ודאגה חבויים.

מבטם האומר כול ולא כלום, מצביע על נפלאות,
משגת ידם האמנויות והצלילים, אור וצבע וצללים.
לבם אמיץ לרצות, להמשיך להרגיש להתהוות,
בינתם חכמתם כדלתות פתוחות להבנת החיים.

נפנוף אגלי הנצח הנושרים כפירות בשלים
טפטוף טיפות אור יקרות על נחלים מוארים
נצנוץ גלים של שדות נצחיים בריח סערה
פכפוך מי אהבתנו וזכר לידתנו הנדירה.