"אבטיח", הרהרתי
גם יפה, גם טעים.
..גם כושר, הוספתי,
ונזכרתי איך סחבתי אותו במדרגות.
רק לפני כמה השעות
כשהוא עוד נראה טוב, וחזק.
עכשיו.. פצוע מדמם, עברה תהילתו.
ומהו עכשיו?
"עכשיו", מילה טיפשית שלא דומה לאף אחרת,
כמו "אבטיח", באותו המשקל, אך בודאי שלא אותו המשקל.
ומשהו הקפיץ אותי
..זו לא מלחמה, מלמלתי וחזרתי לכורסא
ועכשיו אני שוב, על הכורסא, בתחתונים וכרס מבצבצת
כמו בעשר מלחמות הישראל האחרונות
ובעשר הקרובות עלינו לטובה |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.