אני ואתה
לפעמים נדמה לי שלתמיד נועדנו להיות ולפעמים אינני מבינה איך
הגענו למיטה יחדיו, ישנים גב אל גב.
כשכל אחד הלך לדרכו התנפצה השמשה והכל עף (רק לי) על הפנים.
עדיין יש לי צלקות, אתה יודע.
כן, אתה אומר שאתה יודע וששלך הרבה יותר עמוקות - בסדר ניצחת,
אני הייתי חתולה רעה, בוגדנית. אבל אהבתי אותך, אתה יודע?
יותר מכולם, נשמתי הייתה שלך כל כולה ואת זה לא תמצא בכל סתם
חתולת רחוב משוטטת, הן הרבה יותר אנוכיות מזה.
אז מה אתה אומר?
אתה רוצה להתעשת? להבין אם אתה אוהב אותי או לא? או שאולי אתה
רוצה להשתחרר, להתפרע עד שתראה שזה חסר טעם ותועלת ותתגעגע
לחזור למיטה ושיהיה שם עוד משהו חוץ ממצעים מזוהמים.
אני ממשיכה הלאה ומתכוונת לזה, אם החיים יפנו אלינו שוב באותו
כיוון, אז נראה. אבל עד אז - מאחלת את הטוב ביותר. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.