יעקב-שי שביט / מניפת הסחף |
לפני הזיכרון
אני זוכר
את אמא שרה אותי
בחלומה
שרה אותי עובר
ברחמה
שרה אותי עולל
בזרועותיה
אחר כך הייתה אהבתה
מאז
מתחתר פלגים פלגים
אני חותר במניפת הסחף
חוף גורדון 1934: אם ועוללה
גם התמונה הזאת
הים
ומילים שטרם נולדו כמו
אמי
בני
מי
אני
תמיד היית
תמיד היית, אמא
תמיד חיוכך
לא ספינכס, לא מונה ליזה
חיוך
את
הבאר
שוב ושוב בארה של אמא עולה, עולה לי
מתגלגלת ועולה ושורה כנגדי
ואני עונה לה מבעבע איתה
ומושך בשירי מים לאהוביי
אשריי, יולדתי.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|