דפנה קי / הבזקים |
ומתעורר מרשרוש שמיכתך
האם תסבול את הברק בעיניי
ואותי
נושמת לצדך?
אתה, היושב בגבך אליי
עם הראש בין הידיים
האם תירתע ממגע ידי
על כתפך
הרועדת?
אתה, ההולך בתוך ההמון
ומחפש בעיניך את הגגות
האם תבחין בי פוסעת לקראתך
שיער פזור, פנים גלויות?
אתה, שראית ילדים נשרפים
ברגע
התבין תשעה ירחים של כאב?
אתה, שעלית שרוף אל פני המים
התראה את החוף
קרב?
לגיא, קצין שאין כמוהו אדם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|